יום שלישי, 4 במאי 2010

אחרי שבוע בלי רכב נשברתי!

זה קרה, מכרתי את האוטו שלי, כן אני יוגי פלדמן הולך ברגל. ככה לפחות חשבתי לעצמי, אבל אחרי שבוע בלי רכב נשברתי, היבלות ברגל ימין הגיחו וגם הגעתי לעבודה די סחוט. אז רציתי לשוב אליו, אל הרכב המדוגם שלי, אבל הוא היה כבר בידיו של שמיל מרחוב האורנים 5 שתמורת 15 אלף מצלצלים עשה את עסקת חייו. כרגע אני על תחבורה ציבורית. מאסתי די מהר בתחבורה (או שמא אומר תחבורע) הציבורית בעיר המהוללת רמת גן סיטי סי או איי אייל. אני גר באזור כזה שהאוטובוסים בו באים בצרורות של שישיות ואז חצי שעה אין אפילו זכר לקו שלו אני זקוק. בהתחלה ניסתי במוניות שירות אבל זה די דחה אותי על הבוקר ליפול על אנשים שחושבים שקולגייט זה משחה לניקוי שטיחים! ולכן הם לא בדיוק מצחצחים שיניים בבוקר. לאחר מספר פיהוקים בריח השפדן ורמת חובב, ועוד כמה ימי ניחוחות זיעה בריח חומץ תפוחים מהמאה ה-14 החלטתי שאני קונה אופניים. את האופניים רכשתי באתר מדס באינטרנט – אחלה אופניים באחלה אתר באחלה מחיר (אופני "טראק" למי שמבין). שבועיים וחצי עם האופניים והאמת שזה לא זה, כנראה שאני יצור עירוני מידי, אין לי כוח לדווש על הבוקר ולהילחם בין מדרכות לכבישים. אז כרגע האופניים בחדר שלי משמשות האופניים כמתלה למגבות אחרי מקלחת (לצורכי ייבוש) ואני מחפש לי רכב חדש. הלוואי ואצליח לקנות לי איזה אוטו שווה כמו שהיה לי קודם. בנתיים אני לא מוצא רכב ואני חושב שזה די מבאס הבין לבין הזה – חוסר הוודאות. רגלי מיובלות, שפשפות פשטו בגופי (מלאו אסמנו בר...) ובעקרון הגעתי למסקנה שאני סוג של תפוח אדמה מודרני שזקוק למושב של רכב בבוקר מתחת לישבן המפונק שלי ולא למושב אופניים. יותר לא אחזור על טעויות העבר ולא אמכור רכב בפזיזות. אם לא אמצא אוטו אני פוזל לכיוון קורקינט חשמלי (מה רק לענבר מותר?) לבנתיים עד יעברו שפשפות מן הארץ.

תגובה 1:

  1. אוי! שבוע בלי רכב יכול להיות ממש ממש נורא, למי שרגיל לרכב, לנסוע איתו לכל מקום וכו'


    השכרת רכב בירושלים

    השבמחק